English

פרסומים

הערכות ישראל לגידול הצפוי בתיירות הנכנסת- המצב המצוי והרצוי- עו"ד גלית בונה ("הארץ"- מוסף "עסקים" 29.12.09)

המאמר עוסק במידת מוכנותה של מדינת ישראל ותשתיות התיירות לקראת העלייה הצפויה בזרם התירות הנכנסת לישראל. עו"ד בונה סוקרת את הכילים המשפטיים בהם עושה ממשלת ישראל שימוש על מנת להערך לגל תיירות זה, בהיבט שיפור ופיתוח תשתיות התיירות בישראל, נושא הפטור ממע"מ לתיירים ועוד.   עו"ד גלית בונה, הינה שותפה במשרד עורכי הדין ד. מירקין ושות' ובעלת מומחיות וניסיון יחודיים בענף דיני התיירות והמלנואות. המאמר פורסם במוסף "עסקים" של עיתון "הארץ" ביום 29.12.2009.  

 

השפעת המשבר הכלכלי העולמי על ענף התיירות הנכנסת, הורגשה היטב גם בישראל. על אף שנתוני שנת 2008 מלמדים כי הייתה זו אחת השנים הטובות ביותר שידעה ישראל  במונחים של כמות תיירים נכנסת ומספר לינות שנרשמו בבתי מלון, ספגה המחצית הראשונה של שנת 2009 את השפעות המשבר הכלכלי ונרשמה ירידה של כ- 18% בכניסת התיירים לישראל לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

 

הבשורה הטובה הינה, כי התחושה הכללית של תחילת יציאה מהמשבר הכלכלי מורגשת גם בנתוני החודשים האחרונים המלמדים על בלימת מגמת הירידה בכמות התיירים הנכנסים לישראל ועל התחלת גידול מתון אך יציב בכניסות לישראל ובלינות בבתי המלון. התייצבות זו ותחילתה המחודשת של צמיחה בתיירות הנכנסת, קיבלו ביטוי מעודד בנתוני חודש אוקטובר 2009, המלמדים על שיא של כל הזמנים בכניסת תיירים לחודש זה- 330,000 תיירים וגידול של 9% לעומת חודש זה בשנה הקודמת.

 

האם ישראל ערוכה לקליטתו של זרם התיירים הצפוי להמשיך ולגדול בחודשים הקרובים?

 

שאלת מידת מוכנותן של תשתיות התיירות בישראל, עלתה לסדר היום הציבורי ולשולחן הממשלה פעמים רבות במשך השנים. נראה כי גם הפעם, היערכות מוקדמת והתאמה של תשתיות התיירות הקיימות לקראת הגידול בתיירות הצפוי עלינו לטובה ומבעוד מועד, יחסכו את תחושת ההחמצה שענף התיירות התרגל אליה.

 

תיירות נוצרית- תיירות בעלת פוטנציאל גדול

 

ישראל זכתה בנתוני פתיחה מצוינים על מנת להפוך למרכז תיירותי משגשג. נוסף על מוקדי האטרקציה הרבים שבה, אתרי הנוף והטבע הייחודיים ומגוון האתרים ההיסטוריים הפזורים בה, זכתה ישראל להיות מרכז דתי לשלושת הדתות הגדלות, היהדות, הנצרות והאסלאם, ואף להיות המרכז העולמי של דת הבאהים. לאוכלוסיית העולם הנוצרי, המונה 33% מאוכלוסיית העולם, כ- 2 מיליארד בני אדם, ישראל מהווה ויכולה להוות אף יותר, מוקד משיכה ועלייה לרגל של צליינים מכל רחבי העולם. עבור תיירות זו המונעת ממניעים היסטוריים- דתיים, ישראל כמולדתו של ישו והארץ בה התהלך ונקבר, הינה המקום החשוב ביותר. לשם המחשה, בקמינו דה סנטיאגו שבספרד, המקום השלישי בחשיבותו לעולם הנוצרי מבקרים בכל שנה למעלה מ 3 מיליון צליינים. בשנת 2009 בישראל כולה (ובכלל זאת בירושלים, שהינה העיר הקדושה ביותר לעולם הנוצרי) צפויים לבקר 2.4 מיליון תיירים.

 

על פי נתוני המכון הישראלי למחקר כלכלי, מהוה התיירות הנוצרית 38% מנתח התיירות הנכנסת לישראל. לפי נתוני מכון זה, כ- 2 מיליארד בני אדם מאוכלוסיית העולם הינה נוצרית, כשמחצית מהם נמצאת ביבשת אמריקה ומחציתם האחרת ביתר העולם. על פי ההערכה, מיליארד נוצרים לפחות הינם בעלי יכולת כלכלית לבקר בישראל לפחות פעם בחיים, כך שעידוד נכון של תיירות זו והיערכות מתאימה בישראל לקליטתה, עשויים להביא לזרם של כ- 5 מליון תיירים נוצרים בשנה שיגיע לביקור בישראל. דוגמה לפוטנציאל הגלום בתיירות נוצרית קיבלנו בשנת 2000 עם ביקורו של האפיפיור הקודם בארץ הקודש ובשנת 2008 עם ביקור האפיפיור הנוכחי, ביקור אשר תרם רבות להישגי השנה החולפת במונחים של מספר מבקרים בישראל.

 

כיצד קורה אם כך, שישראל אינה נהנית מה"שפע" התיירותי הגלום בתיירות הנוצרית?

 

תשתית אירוח ומלונות- מנתוני התאחדות המלונות עולה כי בחודשים יולי אוגוסט 2007, עמדה תפוסת החדרים במלונות בתל אביב על קרוב ל -100%, ובירושלים על 95%, וזאת כאשר באותה שנה נכנסו לישראל 2.3 מליון תיירים בלבד. אם יתממשו תחזיות משרד התיירות, תסתיים שנת 2009 עם כניסתם של כ- 2.4 מליון תיירים, ועל פי התחייבותו (כך ממש) של שר התיירות, יכנסו לישראל ב-2012, 3 מליון תיירים. במצב דברים זה, נראה כי תיירים רבים אשר כבר בחרו להעדיף את ישראל על פני יעדים אחרים, עשויים לגלות כי אין מקום עבורם במלונות ויחפשו להם יעד חופשה אחר. המשמעות המיידית של נתונים אלה הינה שתשתית בתי המלון הנוכחית אינה ערוכה דיה לקליטת זרם התיירים שישראל כה מצפה לו ומשקיעה כסף רב בעידודו.

 

קושי נוסף הקיים בתשתיות האירוח הקיימות הינו המגוון המוגבל של דרגות האירוח המוצעות לתייר. עיקר תשתית האירוח בישראל מתבססת על מלונות יוקרה ועל מלונות בדרגת תיירות גבוהה באופן יחסי ועל כן אינה מתאימה למגוון רחב של תיירים המבקשים להתארח בישראל בתקציב מוגבל יותר. גם התיירות הנוצרית זקוקה למגוון רחב של אפשרויות אירוח, כולל כאלה בעלויות נמוכות. מגבלת מספר אפשרויות האירוח והעלויות הגבוהות באופן יחסי של אירוח זה, אינן מסייעות במשיכת קהל זה לישראל ובהפיכתה למרכז תיירות נוצרית ראשון במעלה.

 

בעיה אחרת, שאיננה מאפיינת אמנם את התיירות הצליינית, אך נכונה לגבי התייר שמעוניין לבקר במזרח התיכון וליהנות מהחופים והשמש הנפלאה שחבל זה של העולם יודע להציע, נובעת מכך שהדשא של השכן ירוק יותר וזול יותר- ישראל מצויה בתחרות כמעט בלתי אפשרית למול שכנותיה- ירדן, מצריים ותורכיה. כשבפני התייר המבקר בישראל עומדת האלטרנטיבה לרכז את חופשתו באנטליה, סיני או בעקבה, במלון בדרגת תיירות גבוהה, תוך הוזלה משמעותית בעלויות החופשה, אין ספק כי הבחירה קלה ואינה מטיבה עם השוק הישראלי. הדבר מקבל משנה תוקף כשהשכנה ממזרח פועלת במרץ להגדלת נתח התיירים אשר יגיעו אליה, על חשבון השכנה ממערב ומשקיעה כסף רב בהקמת מיזמי תיירות בעקבה ובים המלח. בים המלח כבר החל תכנונו של בית מלון 4 כוכבים בהשקעה כוללת של 45 מיליון דולר, ובעקבה יגדל משמעותית מספר חדרי האירוח בבתי המלון לכדי 8,000 כבר ב-2010. לאור פערי תשומות הייצור בין המדינות ורמת המחירים הנגזרת מכך, ספק אם במצב הנכחי תוכל התיירות הישראלית לעמוד בתחרות על כיסו של התייר המגיע לאיזור.

 

כמובן שעל הכל חולשת הבעיה הביטחונית. חסר הודאות בעניין זה מונע ועוצר השקעות רבות בתשתיות התיירות בישראל.

 

נשאלת השאלה מה יש לעשות על מנת לממש את הפוטנציאל הגלום במשאב הבלתי ממומש של מדינת ישראל. בחרנו להביא שתי דוגמאות של חקיקה וניסיונות חקיקה בעת האחרונה. שתיהן ממחישות שתי גישות קוטביות של המחוקק בעניין זה.

  

הניסיון להביא לביטול מע"מ בשיעור 0% על שירותי תיירות לתייר-

 

הניסיון (הכושל) של משרד האוצר להכליל בחוק ההסדרים את ביטול הפטור ממע"מ (מע"מ בשיעור 0%) אינו בשורה טובה לשוק התיירות הישראלי ומהווה בלם ומכשול לניסיון להביא לעידוד התיירות הנכנסת לישראל. על פי המצב המשפטי הקיים ולפי הוראת סעיף 30 (א) (8) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, זכאים תיירים למע"מ בשיעור 0% בגין שירותי תיירות שונים כגון שירותי לינה, השכרת רכב, הסעות באוטובוסים ועוד. השעיית ההצעה אמנם הסירה (לעת עתה) מעל סדר היום את מכשול הטלת המע"מ מדרכה של כרכרת התיירות המאיצה, אך עצם העלתה מלמדת על הרוח הנושבת בקרב קברניטי האוצר ועל גישתם באשר לחשיבותה ומקומה האמיתי של התיירות הנכנסת בסדר העדיפויות הלאומי. ספק אם ניסיון עתידי להביא לביטול הפטור ממע"מ, יביא לגידול בהכנסות המדינה לאור המשמעויות המיידיות של ביטול כזה בהיבטים של ירידה בתיירות, ירידה בצורך בעובדים, וירידה בתשלומי המס.

 

הדוגמא הקוטבית מצאה ביטויה בתיקון 66 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959:

 

במסגרת פעולות הממשלה אשר נועדו לסייע למשק בהתמודדות עם השפעות המשבר הכלכלי  באמצעות ענף התיירות, אישרה הכנסת בחדש יולי 2009 את הצעת החוק לתיקון החוק לעידוד השקעות הון (תיקון 66) אשר מסייע ומתמרץ בנייתם של חדרי מלון נוספים ובתי מלון חדשים, ופיתוחם של מתקני תיירות נילווים. עיקרו של התיקון, בהקשר התיירותי, כולל הקמת מנהלת השקעות נוספת במשרד התיירות אשר תפעל לצד מרכז ההשקעות שבמשרד התעשייה והמסחר ותעסוק באישור מענקים למפעלים תיירותיים ותפעל להגשמת מטרות החוק לעידוד השקעות הון בעניינים הנוגעים למפעלים תיירותיים.

 

בשל הצורך לכלול בהגדרה טווח רחב יותר של מתקנים המספקים שירותי לינה, אשר יוכלו ליהנות מההטבות שמציע החוק, שונתה הגדרתו של "בית מלון" ל-  "מתקן תיירותי ללינה". לפי ההגדרה החדשה נכלל בגדר הביטוי מבנה הכולל 11 חדרים לפחות המספק, בתמורה, שירותי לינה לאורחים עוברים ושבים לפרקי זמן קצובים וכן שירותים נלווים כולל הסעדה, בילוי ופנאי.

 

עוד במסגרת התיקון  שונתה הגדרת "מפעל תיירות" ל-"מפעל תיירותי" והורחב סל העסקים התיירותיים שיכולים להסתייע בהטבות שמציע החוק, באופן שמעתה יכולות  ההטבות להינתן גם ל"אטרקציות" ("אטרקציה" הינה "מיזם תיירותי ייחודי, שאינו "מתקן תיירותי ללינה" המספק, בתמורה, שירותי נופש, תרבות או פנאי והמהווה מקור משיכה תיירותי באזור שבו הוא מוקם") .

 

התיקון יכנס לתוקף ביום 1.1.2010 אך החוק מאפשר לקבל החלטה לפיה הטיפול בתכנית שתוגש או תאושר לפני מועד זה, יעשה לאחר המועד הנ"ל, על ידי מנהלת ההשקעות בתיירות שהוקמה לפי התיקון. על פי פרסומי משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, כבר בדצמבר 2008 ובטרם אושר התיקון שלעיל, אישר מרכז ההשקעות 11 פרויקטים בתחום התיירות בהיקף השקעה של כ- 250 מליון ₪ אשר יוסיפו על פי ההערכה כ- 420 חדרים למלאי החדרים הקיים. יצוין כי 7 מתוך 11 הפרויקטים יוקמו באזורים בהם הורגש מחסור בחדרים והמהווים מוקדי משיכה לתיירות נוצרית (מגדל, טבריה, ירושלים ועוד). בנוסף, פרסם משרד התיירות שני נהלים מכוח החוק לעידוד השקעות הון במטרה לתמרץ השקעות הון בתיירות ובכך לענות על המחסור הצפוי בחדרי מלון בשנים הקרובות. לשם כך מאפשרים נהלים אלה, בכפוף לעמידה בתנאים הקבועים בהם, קבלת מענקים להקמת בתי מלון חדשים והרחבתם של מתקני לינה קיימים (לשם כך הקצה המשרד 150 מיליון ₪ לשנים 2009-2010), וכן קבלת מענקים למטרת הסבת מבנים שאינם מלונאים לבתי מלון (בהקצאה של 60 מיליון ₪ לשנים 2009-2010). יצוין כי בעניין זה ניתנת עדיפות לאזורים מסוימים, כגון איזור סובב כנרת,ירושלים והערים ההיסטוריות.

 

ימים יגידו איזה משני הכוחות ינצח- האם זה שמבקש לבטל את המע"מ בשיעור אפס או זה שמכיר בחשיבות עידוד מיזמי התיירות והקים, לצורך העניין, מנהלת מיוחדת והקצה תקציבים מיוחדים לנושא.

 

עו"ד בונה הינה שותפה במשרד ד.מירקין. ליצירת קשר עם עו"ד גלית בונה : galit@mirbar.co.il

משרד ד. מירקין ושות' מעניק ייעוץ משפטי מקיף בנושאי משפט ותיירות.

 

 

 

דף הבית       |      צור קשר

Powered by Artvision | Truppo Websites